top of page
LOGO_Update_19.5.2019.png

מילות זכרון לאורך השנים

יום השנה ה- 15

ושוב כאן, אותו מקום, אותו סיפור, אותה ילדה, אותה דמעה 15 שנה

15 שנה שאנחנו נפגשים כאן, 15 שנה בהן חנוכה הפרטי שלנו חשוך ומואר לסירוגין.

15 שנה בהן אני מעבירה בתוכי תמונה אחר תמונה,....

15 שנה זיכרון נפגש עם זיכרון והחומר גועש בתוכי.

15 שנה שאני מורידה את 15 האלבומים של עדן לשולחן מיוחד בחנוכה, ו 15 שנה שמעלה אותם מעלה אחרי חנוכה. 

משנה לשנה הם הפכו לכבדים יותר ויותר, מכבידים. והרגשתי צורך לארוז מחדש את הכל. את התמונות, הזכרונות, התחושות, קטעי היומן. ידעתי שזו תהיה משימה לא פשוטה, אבל לא תיארתי לי עד כמה...

 

עדן שלי,

בחודשיים האחרונים חייתי אותך שוב בחדות כואבת ועוצמה מטלטלת. חייתי מחדש כל פרט ופרט.

נזכרתי, חיברתי, בחרתי, נפרדתי, כאבתי... יצרתי אלבום מחודש, ממבט ופרספקטיסה של 15 שנה.

האיסוף והתמלול של הדברים, ההנגשה של עוצמת החוויה הופכת אותך ילדה שלי  ליותר נוכחת. וכך אני יכולה להפרד מהאלבומים ולהמשיך לפרק חדש בחיים שלי ובדרך השכול שלי.

 

הצלחתי לרכז את מהות המסע שעברנו, ולאגוד מאותו.

אז זה האלבום, שוזר בתוכו את אינסוף הרגעים, שומר את המהות מקריאה מהאלבום.

מילים ליום של הולדת | 18.11.2011

כבר 12 שנה חוגגת יומולדת בין קצפת של עננים, שלוש תקופות חיים את עושה שם למעלה

ואנחנו מתנחמים בשתילת עציצים - מנסים להקל על הנפש בפרחים.

כל יומולדת שלך אני נשארת עם הדילמה - בת כמה את? 4 או 16?

יודעת שזה לא ממש משנה ובכל זאת משתהה בין המספרים

וכואבת את הפער שבניהם.

הבטן מתהפכת כמו צירי לידה, הבית לובש חג, הנרות מרצדים,

שלהבות של יום הולדת מרצדות עם שלהבות של זיכרון.

כבר נראה כאילו אי אפשר אחרת, הכל מתערבב בהכל.

וזו גדולתך וזו ייחודך, תערובת של גם וגם

מלאת חיים ומוות, נשמה בריאה בגוף חולה

לב שותת ומרחב אוהב.

 

נוחי על משכבך בשלום, נשמתך בוודאי וכבר עברה עולמות.

יודעת שאת נמצאת, נוכחת ומשמעותית - כל יום, כל שעה.

אוהבת אותך, 

אוהבת ומודה גם על כל מה שהבאת אל חיי.

בחיבוק חם ואוהב, שחוצה עולמות וזמן.

שלך, אמא. 

18.11.2017

עדן אהובה,

18 שנים. מין מספר סתמי. לא עגול. לא סמלי.

פשוט מונה את מניין השנים.

18 שנים מיום מותך, 20 שנה מתחילת מחלתך.

פרק זמן, בלתי נתפס. חצי הליכה במדבר.

הראש רוצה להיאחז בשגרה, אבל בימים אלה הגוף זוכר כל דקה, הנפש מיטלטלת והלב מתכווץ ומתרחב,
כמעט כמו שריון הצב שעזר לך לנשום.

עדן אהובה, גאה ומאושרה לספר לך (ולכולכם), שהשבוע העלנו לאוויר אתר אינטרנט שנקרא דרך עדן.

אתר שמספר את סיפורך. אתר שאוגד בתוכו את המילים, התמונות, הסרטונים.

אתר שיהווה השראה ומקור כוח לכל אדם שזקוק וחפץ בכך.

ודרכך, דרך עדן, הצלחתי לגבש לי זהות מקצועית חדשה - מלווה רוחנית.

עדן אהובה – לאחר מותך הרגשתי שהמסע שעברתי הוא חוויה משמעותית שלא נגמרה, הרגשתי בתוכי שיש בו משמעות מעבר לסיפור הפרטי שלנו ושאני חייבת לעשות אתו משהו משמעותי.. לא ידעתי אז איך ולא ידעתי מה ובעיקר הייתי כאובה ומחויבת לחזרה לחיים שלי ושל המשפחה כולה. עיסוק יומיומי במוות לא היה נכון באותן השנים. יחד עם זאת, נקראתי לא פעם, להיפגש ולעזור לאנשים ומשפחות שהתמודדו עם מוות קרב. לאורך השנים מצאתי את עצמי חווה את הקדושה שבליווי, את החשיבות הרבה לחבק את המוות בידיים. לקח לי כמעט 20 שנה עד שהעזתי לממש זאת בלימודים פורמאליים והגדרת זהות מקצועית של מלווה רוחנית. 

דרך הליווי הרוחני, את נמצאת, עם משמעות חדשה וחזקה. שיעורי החיים והמוות שלמדנו שתינו יחד באים לידי בטוי,
עוזרים ותומכים באנשים הזקוקים לכך. 

כמי שהסתכלה למוות בעיניים וחיבקה אותו בשתי ידיה, מרגישה שיש בי את היכולת להחזיק את המוות וללוות את מי שצועד לעברו, מאמינה שכמו שהתינוק זקוק למיילדת טובה שתלווה אותו בכניסה לעולם הזה, כך זקוק כל אדם לליווי בדרכו לעולם הבא. 

תודה ילדה שלי, על מי שהיית ומה שהשארת אחרייך.

יהי זיכרך ברוך.

bottom of page